להיות הדבר שאני

נובמבר 2017

לפני כשבועיים לקחתי 3 עגבניות שרי וסחטתי אותן לתוך אדנית. כל יום עקבתי בהתרגשות לראות מה קורה' ולפני מספר ימים כאשר ישבתי למדיטציה היומית שלי, הרמתי מבט לעבר החלון, והנה מולי הנבטים הראשונים שצצו מתוך האדמה.
בעודי מתבוננת בהם, תהיתי, איך הפלא הזה קורה? איך כנגד כובד האדמה, וכוח הגרביטציה גרעיני העגבנייה בוקעים? ככל שהעמקתי להתבונן בנבטים, פתאום הבנתי בגוף שלי, שבעצם הצמח הצעיר עושה את הדבר שהוא נועד לעשות, וזה לצמוח. הוא פשוט הוא.
גרעין עגבניית השרי אינו נמצא בחיפוש תמידי. הוא לא הולך לסדנאות, לא קורא מדריכים לצמיחה קלה מהאדמה, לא "חופר" לעצמו איך אצמח? לאיזה כיוון? האם בכלל בא לי הבוקר לצמוח? הוא גם לא משווה את עצמו לצמיחת הנבט שלידו, בעצם אולי רק קצת, בכל זאת הנבט לידו באמת נראה לו ירוק יותר, וזה יכול לעתים לבאס. 

הנבט שבאדנית, עושה את מה שהוא נועד לעשות. צפונה בו חוכמה כה עמוקה שמאפשרת לו לסמוך על היקום ושליחיו, לקבל את התנאים המיטיבים להתפתחות שלו. הוא לא עסוק בלוגיסטיקה, האם תהיה לי מספיק שמש? האם קרן תזכור להשקות אותי? מעניין איך יצאו העגבניות שרי? האם הן תהיינה מספיק מתוקות? ומה יבשלו איתן? הוא פשוט עושה את מה שהוא נועד לעשות. והפלא ופלא, היקום ושליחתו החיננית, מספקים לו את כל שנחוץ לו. שמש (היקום), מים ומילים טובות (אנוכי). ואוטוטו הוא יגדל עוד ועוד, ימלא את הדבר שלו, ובו זמנית יהיה עבורי לשיח עגבניות שרי מהמם.

להיות הדבר שאני, כמה מופלא. איך לעזאזל עושים את זה? איך מתעסקים במה שנועדנו לעשות כדי שהכל יסתדר עבורנו באופן נפלא שכזה?החלטתי שגם אני רוצה להיות ככה, גם אני רוצה להיות אני! (לא עגבניית שרי, אם לרגע תהיתם, למרות שזה ממש מפתה). אני הולכת להעתיק מהנבט! בניגוד למערכת החינוך, אצלנו בעולם הרוח אפשר להעתיק ואף ממש רצוי. אם יש תדר שנוכח בסביבה שלכם ואתם רוצים להביא לתוך החיים, תעתיקו חופשי. הרי רוב הזמן אנחנו במילא מעתיקים תדרים אחד מהשני, (ובינינו לרוב את האנרגיות שהן ממש לא משהו), אז כשיש כזו הזדמנות, ברור שלהעתיק, ומיד לתת אח"כ לכולם להעתיק אותנו.

בימים האחרונים התחלתי לתרגל להיות הדבר שאני. בחרתי לנסות זאת במרחב הקליניקה שלי, בה מעולם לא השקעתי בשיווק. תמיד הגיעו אליי מטופלים, רובם מפה לאוזן. ביומן שלי אני לא יודעת איך יראה השבוע הבא, ומעולם לא הצלחתי לפצח את החידה, מה גורם למטופלים לקבוע טיפול, ומה גורם לביטולים למיניהם. כאשר חקרתי לעומק, הבנתי מהו הדבר העמוק הזה שאני אמורה לעסוק בו כמטפלת. הזכות שלי בטיפולים (וזו באמת זכות ענקית), היא ללמוד איך להעניק לעצמי ולאחרים בו זמנית. בעבר המשוואה הייתה חד צדדית, טיפלתי רק באחרים, מה שהוביל להתרוקנות תמידית. אז אם המשוואה של הרווחה הכלכלית שלי מהקליניקה היא להעניק לעצמי ובו זמנית לטפל באחרים, כדאי שיהיה לי במה לטפל עבורי. נכון שאפשר לחכות עד שיהיו לי בעיות ומחלות שיצריכו אותי לטפל בעצמי, (פחות בא לי), ואפשר גם שיהיו לי מראש מלאן חלומות להגשמה שזה מרגיש לי יותר משמח, וזה יותר בא לי.
לדוגמא, כרגע אני רוצה, רכב, סופ"ש לחופשה, מזגן לחדר שינה ולקנות ציוד ציור. כל אלו הרי דורשים אנרגיה של כסף, (יעני מטופלים). אז הדבר שלי לעשות כרגע, זה להתעסק במה שאני רוצה לממש, לזקק ולדייק את הרצונות שלי, ולהעניק טיפול לחלומות שלי בעודי מטפלת במטופלים שלי (אפשר גם אפשר. זה רק ללמוד איך ולתרגל).
מעתיקה מהנבט? אז להעתיק באופן מדויק, ולוגיסטיקה היא לא עליי. זה התפקיד של היקום/ אלוהים/ הבורא/ת  you name it. אחריותי להפסיק לדאוג איך יתמלא היומן? מה יהיה עם מטופלים? מה יהיה עם הכסף שאני צריכה להכניס לבנק, וכו', במילא זה לא בשליטה שלי. כן לדאוג ברמה היומיומית לממש את המשוואה הכלכלית שקשורה לקליניקה שלי, זה לגמרי בידיים שלי.

וכך התחלתי לעשות, התמקדתי בהגשמת החלומות שלי, ותנועת המטופלים לקליניקה החלה לזרום בפשטות ובקלות. והיומן התחיל להתמלא.
כל הקסם המרתק הזה קרה, רק כי ביקשתי לגדל שיח עגבניות שרי.
נ.ב נראה לי שזה ילך גם עם מלפפונים וקישואים. תבדקו.