המסע שלי

עבורי הכתיבה היא דרך לפרוק את שעל לבי, היא כלי ריפוי שמאפשר לי רגע לפגוש את עולמי בפרספקטיבה אחרת.
לעתים אני יושבת לכתוב מתוך החלטה, אך יש פעמים שטקסטים פשוט בוקעים מתוכי ומכתיבים את עצמם. 

אלו רגעי חסד מעודנים, בהם אני מרגישה שהטקסט מבקש להישמע, ותפקידי להתמסר ולתת לו מקום בעולם.
אלו התכנים שהעליתי כאן, מוזמנים להציץ ולקרוא.

  • מאי (בואכה) יוני 2018

    *** זה מה שהשילוב בין טמפ' חיצונית ופנימית, מוציא ממני.בימים האחרונים כשלפתע קלטתי שהחופש הגדול בפתח, החלטתי שאני חייבת לצאת מהשאננות של אחרי חגי תשרי, ולכתוב לעצמי הוראות פעולה. איך לצאת מצדו השני של הטירלול הגדול, כשהשפיות...

    קראו עוד
  • מאי 2018

    אחד המשפטים שאני תמיד אומרת, זה שהחיים מפריעים לי לעשות תהליכים. הרי אני משאב חשוב לעצמי, ומן הסתם לסביבתי, ולכן כדאי ורצוי שאשקיע בי. התכנון היומי שלי נראה כך, (בדגש על המילה "תכנון")-  להתעורר ולתפעל את הבוקר,...

    קראו עוד
  • נובמבר 2017

    לפני כשבועיים לקחתי 3 עגבניות שרי וסחטתי אותן לתוך אדנית. כל יום עקבתי בהתרגשות לראות מה קורה' ולפני מספר ימים כאשר ישבתי למדיטציה היומית שלי, הרמתי מבט לעבר החלון, והנה מולי הנבטים הראשונים שצצו מתוך האדמה.  בעודי...

    קראו עוד
  • ספטמבר 2017

    כל השנים, מאז שאני זוכרת את עצמי, בטח כמטופלת וכמטפלת, חיפשתי פתרונות לבעיות שפגשתי, מזור למכאובים, מחלות, קושי, סבל וכו'. חפרתי ונברתי בעצמי, פגשתי מטפלים, למדתי מלאן קורסים, קראתי כל מה שרק מצאתי, פסיכולוגיה, פילוסופיה,...

    קראו עוד
  • מרץ 2017

    אז החלטתי לשפץ את הבית שלי. ומאחר שבכסף אני לא משופעת, מהר מאוד הבנתי שאזדקק להלוואה מהבנק. פניתי לאנשי מקצוע כדי לקבל הצעות מחיר לכל מה שצריך יהיה לבצע. וכשהיה בידי המידע באשר לסכום שלו אני זקוקה, פניתי לבנק ואישרו...

    קראו עוד
  • מרץ 2017

    האמת, אני זריזה מאוד. הזריזות שבי מתבטאת בהמון תחומים. למשל, אני יכולה להכין ארוחת בוקר תוך רגע, כי אני עושה המון פעולות במקביל: קוצצת סלט תוך כדי טיגון חביתה, לוחצת על הקומקום להרתחת מים לקפה, חזרה לכיוון הכיור, מוציאה...

    קראו עוד
  • ינואר 2017

    את התופעה הזו אני לא באמת מצליחה להבין. זאת אומרת, יש לי המון מחשבות רציונליות כאלה ואחרות, מעניינות יותר או פחות, אך אף אחת מהן לא באמת מקלה את תחושת הכאב, שאותה אני פוגשת כשאנשים פשוט נעלמים לי מבלי לומר מילה. בתחום...

    קראו עוד
  • אוקטובר 2015

    "מה הן המילים אם לא שתיקה. תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה. מגדל נופל הגשר הוא חבר. לעוד גשרים אותן אתה עובר - לשווא.מה הם הגשרים אם לא עכשיו? עכשיו ועוד עכשיו. הוא זמן הולך ושב. על עקבותיו.מהו הסיפור בילקוטך? מעט...

    קראו עוד
  • ספטמבר 2015

    יש לי חוש הומור. אפילו לא רע בכלל (אם יורשה לי להעיד על עצמי). אני יודעת זאת ואני מניחה שרוב האנשים שסביבי, יעידו עליי שאני מצחיקה.אני נעזרת בחוש ההומור שלי, וביכולת שלי להתבונן על המציאות עם קריצת עין, כמעט מאז שאני זוכרת...

    קראו עוד