מאמרים מקצועיים

ינואר 2011

שלב הינקות -

מערכת היחסים בין הורים וילדיהם עוברת שלבים והתפתחויות רבות לאורך השנים. מערכת היחסים המורכבת מתחילה בלידה וממשיכה עם הגדילה והשינוי הבלתי פוסק אותו חווה התינוק. הבעיות שנתקלתי בהן היו בעיות פיזיות: עיכול, צמיחת שיניים, אלרגיות, כאבי בטן, חום. לבעיות מסוג זה אין תמציות הניתנות באופן ישיר, אך ניתן להקל על הסימפטומים הפיזיים ע"י תמיכה ברובד הרגשי בעזרת התמציות ומכאן מגיעה הקלה לרובד הפיזי.
במקביל לרובד הפיזי קיימת התמודדות ברובד הרגשי: פחדים, חרדת נטישה, קשיי שינה, אכילה, גמילה מהנקה / חיתולים /מוצץ וכו'. בתחומים אלו ניתן לטפל בתמציות המשפיעות ישירות.
הטיפול בגילאים אלו מלווה בשיחה עם ההורים. התינוק מטופל בעזרת התמציות לאחר תשאול ההורה ותצפית על התינוק.
תמיכה נוספת קיימת באמצעות טיפול בתא המשפחתי עצמו. הקושי של ההורים מעצם לידת התינוק והשינוי המשפחתי הנובע מכך ניתנים למענה ולתמיכה בעזרת השיח הטיפולי ולקיחת התמציות לאיזון (פירוט במאמר "היריון ולידה").

תיאור מקרה: "אני זוכרת את הפעם הראשונה בה הרגשתי שאני ממש מפחדת מהילד שלי" ציינה באוזניי מטופלת בשנות השלושים לחייה. "הוא היה בן 6-7 חודשים ושכב בזרועותיי, כשאני מנסה להרדים אותו ולהניח אותו במיטתו. הוא לא היה מרוצה מהעניין, בכה וניסה להתנגד. פתאום הוא צעק והרגשתי שהצעקה מופנית כלפיי. הרגשתי איך אני מתכווצת מפחד והרהרתי לעצמי, איך זה שתינוק כה קטן מצליח להפעיל אצלי פחד כה גדול. המחשבה הבאה הייתה, שאני חייבת להתחיל לעשות משהו עם התגובה שלי לצעקה שלו. הבנתי שאני חייבת לטפל ברגישות שלי לצעקות ושאני צריכה לעבוד על הקושי שלי בהצבת גבולות. ידעתי שאני לא רוצה להגיע למצב שהילד שלי ינהל אותי".
בתהליך הטיפולי מול המטופלת התייחסנו לדיווח שלה על פחד שמכווץ את נשימתה (Rock rose).
היא סיפרה על הדריכות אליה היא נכנסת כאשר בנה בוכה. הלילות הרבים ללא שינה רצופה שלא הוסיפו לשלוות הנפש שלה והרצון בשקט! התחלנו באיזון הרגשות העכשוויים, שמתעוררים אצלה כאשר התינוק שלה בוכה/צועק. היה חשוב לחזק אותה ולטפל בעייפות המצטברת, שהיא "סוחבת" כבר כמעט שנה מאז נולד התינוק שלה. העייפות שלה גרמה לשחיקה גדולה בעמידות שלה והביאה לאי יכולת הכלה של הבכי והצעקות של התינוק שלה
(Olive, Cherry plum, Elm, Walnut).
היא הרגישה שהיא קורסת ושהיא עומדת "לאבד את שפיותה". בהמשך הטיפול פנינו לטפל בנושא שהפריע לה בתחומים רבים בחיים, והוא קושי בהצבת גבולות ואסרטיביות. היא סיפרה שמאז ומעולם היה לה חשוב שבסביבה שלה תהיה אווירה נעימה ושדברים יתנהלו על מי מנוחות, בלי ריבים ובלי צעקות. "אני נכנסת ללחץ כשיש בסביבתי צעקות ולא מצליחה לתפקד. אני נכנסת למין קיפאון, שיתוק" (Mimulus, Rock rose).
ההתנהלות הזאת ליוותה אותה כל ימי חייה. היא נהגה לוותר על רצונה ו"להחליק" מצבים של עימות בכך שהיא הייתה לוקחת את הסיטואציה ומכניסה לתוכה הומור עצמי (Centaury, Agrimony).
ההתנהלות הזו באה לידי ביטוי בזוגיות, בעבודה, מול חברות ועוד. לידת בנה הביאה אותה למסקנה שהיא חייבת לעבור שינוי ולפתור את הקושי הזה. תוך כדי הטיפול היא חשה בהתחזקותה. היא הצליחה להתמודד כשבנה הפעוט צעק. היא ניגשה אליו והרגיעה אותו תוך שמירה על יציבות פנימית ורוגע. בהמשך התהליך היא הצליחה להציב גבולות, ללמוד להביע את רצונה ולעמוד על שלה בבית ובשאר המעגלים הסובבים אותה (עבודה, זוגיות ועוד).

שלב הילדות -

בשלב הילדות הנושאים החברתיים עומדים במוקד תשומת הלב. הילד נמצא במסגרות חברתיות. הוא חווה מעבר מהגן לבית הספר היסודי. מעבר זה טומן בחובו התמודדויות שונות כמו: בעיות חברתיות – אי מקובלות בחברה, התארגנות בנושאי למידה, בעיות קשב וריכוז, תחרותיות, הסתגלות למסגרת בית ספר. התמודדויות אלו עלולים לבוא לידי ביטוי בהרטבה, פחדים, קנאה, ביישנות, חוסר ביטחון, אלימות, היפראקטיביות, גמגום ועוד.

הטיפול מתחיל בפגישה של ההורים עם המטפל. בפגישה מועלת הבעיה לשמה הגיעו לטיפול. בשלב שני המפגש יהיה עם הילד עצמו.
בגילאים אלו הילד לא עובר תהליך של מודעות ולכן הטיפול מתמקד באיזון שלו. עיקר הטיפול מתמקד בהורים (פירוט במאמר "מערכת יחסים בין הורים וילדיהם"). במקרים מסוימים משלבים מטפל שמתמחה בטיפול רגשי לילדים בדרכים שונות, כמו יצירה, אומנות.

תיאור מקרה: "אני צריכה, שתטפלי בבן שלי. הוא עושה לי טרור בבית בכל פעם שהוא צריך להכין שיעורים. אני מרגישה שבויה בבית שלי. אני הולכת לידו "על ביצים" שלא יחטוף קריזה ויהפוך לי את הבית. הגעתי למצב, שאני ממש מפחדת לומר לו משהו, אבל אני לא זו שצריכה להשתנות, זאת אני!. חוץ מזה אני לא יכולה להגיע לטיפול כי אין לי זמן לנשום. אין לי זמן לעצמי". כך שיתפה אותי מטופלת, אֵם לשני ילדים בני 11 ו – 7.
"בני הבכור מכין שיעורים רק לאחר הפצרות רבות, וגם אז הוא לא מוכן שאבדוק את השיעורים שלו. הוא צורח, משתולל, מעיף את המחברות והספרים. שיחות ועונשים כגון מניעת מחשב/טלוויזיה/חברים לא ממש מפריעים לו, ואני לא יודעת מה לעשות".
הסברתי למטופלת שטיפול פרטני בבנה הוא צעד לא נכון, ושטיפול מערכתי מתבקש. היא ביקשה, שנתחיל איתו ושהיא תצטרף בהמשך, וכך היה.
בנה שיתף פעולה מהתחלת הטיפול. הוא אמר שהוא לא מתכוון להתנהג כך וזה לא בשליטתו. הוא ציין שגם אימו צועקת וכשהיא צועקת הוא צועק עליה בחזרה. שמנו דגש בטיפול על הרגעת התגובות שלו בבית
(Cherry plumHollyVineWalnutRescue), וניסינו לראות איך משאירים את האחריות על השיעורים בידו, אבל מאפשרים לאימו לבדוק אותם.
האֵם ראתה, שבנה משתדל, והסכימה לנסות לאזן את תגובותיה בעזרת התמציות. היא הסבירה שבבואה הביתה מיום עבודה ארוך, אין לה כוח לעימותים (OliveElm). היא רוצה שהדברים יתנהלו "חלק" ושהיום יסתיים בלי ויכוחים (Vine).
כשזה לא קורה היא מאבדת סבלנות, מתעצבנת וצועקת (ImpatiensCherry plumHolly). היא מפחדת מהתגובות של בנה (MimulusRock rose) מכיוון שכל השיחות ביניהם מסתיימות בריב ובצעקות הדדיות. האֵם קיבלה הנחיה לשנות את אופן הדיבור שלה, למתן את תגובותיה ולא לפנות אליו אם היא מזהה שהיא כבר על הסף ומאבדת סבלנות. התמציות אפשרו לה להגיב בשקט, להיות יותר קשובה כשהוא נמצא במצוקה ולא להיכנס למלחמות.
מטרת הטיפול המשותף הייתה להגיע לדיאלוג, שיש בו גבולות ברורים וכבוד הדדי בין שני הצדדים, והמטרה הושגה לשביעות רצון שני הצדדים.

גיל ההתבגרות -

גיל ההתבגרות מאופיין בהתמודדויות פיזיולוגיות ורגשיות:

הרמה הפיזית – התמודדות עם שינויים הורמונאליים, התפתחות גופנית ומינית. התדמית הפיזית חשובה מאוד ותופשת תשומת לב רבה והתעסקות רבה של המתבגר/ת הצעיר/ה. השפעת הסביבה עליהם עצומה: הרצון להיות הכי יפה, תחרותיות, השפעה של דמויות חיקוי, פרסומות. דברים אלו עלולים להביא את המתבגר/ת להתייחסות יתר בחיצוניות, הפרעות אכילה (דיאטות, אנורקסיה, בולימיה) ועוד.

הרמה הרגשית – חל שינוי ביחסי הורה / ילד. מציאת גבולות ה"אני", שמשתנים לעומת גיל הילדות. תהליך טבעי זה יוצר כעסים העלולים לבוא לידי ביטוי באלימות מילולית ופיסית של המתבגר כלפי עצמו ו/או כלפי הסביבה.

המתבגר חווה מהי לקיחת אחריות, לחץ חברתי, פיתוח עצמאות, שינויים במצבי רוח. השינויים הללו יכולים להתבטא באמצעות מרד בסמכויות ומסגרות (הורים, בי"ס…) הצורך להיות יחיד ומיוחד בסביבה יכול להוביל לגישה של תחרותיות, נוקשות, פרפקציוניזם, מצוינות אישית במחיר כבד מאד (חרדות ממבחנים, הפרעות קשב וריכוז ועוד).

Acting Out - דרך התנהגות מוחצנת שבאה לידי ביטוי בחיצוניות: לבוש, עישון, קעקועים, פירסינג. התייחסות טוטאלית למצבים, ראייה של המציאות כשחור או לבן.

ההתמודדות עם גיל ההתבגרות באמצעות פרחי באך יכול להקל על התהליכים העוברים על המתבגרים ועל ההורים. לדוגמא, מתבגר שיש לו קושי בלקיחת אחריות יכול להיות תולדה של הורה שלא נותן לקחת אחריות, ולוקח את האחריות של הילד על עצמו. ילד שאין לו גבולות יכול להיות תולדה של הורה שלא מצליח לשים לו גבולות או שהגבולות אותם הוא מציב נוקשים מדי.

תיאור מקרה: "אני פוחדת לחזור הביתה מהעבודה. אני רק מגיעה לדלת הבית ואני ממש נכנסת לדיכאון", כך סיפרה לי מטופלת אֵם ל-3 ילדים. "אני שונאת את עצמי ואת הדרך שאני מתנהגת. אני כל הזמן עצבנית וצורחת על כולם. אני בדיכאון ובוכה ללא הרף. אני לא מצליחה להתמודד עם הבית ועם הילדים. ממש לא בא לי לחזור הביתה מהעבודה. הילדים שלי "לא שמים עלי", לא מקשיבים לי, עושים מה שהם רוצים ואין לי כבר כוח לכלום!, הלוואי שיכולתי להיעלם".
הטיפול בה החל באיזון המתח שלה והכנסת שקט ורוגע (Cherry plumWalnutImpatiensHolly).
עבדנו על איזון הייאוש שלה (sweet chestnutGentianElm). לאחר שהמצב הרגשי שלה נרגע, התחלנו בטיפול בחוסר היכולת שלה לשים גבולות בבית והעדר הסמכותיות שלה מול הילדים. היא הגיבה אליהם מתוך חולשה, פחד, ייסורי מצפון על השעות הרבות בהן הם נמצאים לבד עד שהיא חוזרת מהעבודה (CentauryPineLarch). 
כל התחושות הנ"ל הביאו אותה לתגובות לא נכונות או לחוסר תגובה. ככל שהיא נרגעה, כך היא הצליחה להחזיר את השליטה על הבית לידיה. היא למדה לשים גבולות, להגיב לילדים ממקום שקט ובטוח, והילדים הגיבו לשינוי המתחולל אצלה. הבית החל לפעול מתוך אווירה הטובה אליה היא שאפה מלכתחילה.

לסיכום: הקשיים העולים בתהליך הטיפולי הם מקור לצמיחה והתפתחות, שיעזרו למתבגר/ת בהמשך חייו הבוגרים, הן מבחינתו והן מבחינת ההורים.

למטפל יש חשיבות רבה בתהליך: השיחה, האמון שנוצר בתהליך, התמציות, התמיכה וכו'. הטיפול יכול לעזור בפיתוח הקשבה, תהליך של מודעות, קבלת כלים להתמודדות עם המציאות הן כמתבגר ובהמשך כאדם בוגר. ההשפעה באה לידי ביטוי במעגלי החיים השונים: האישיים, המשפחתיים והחברתיים.

המטפל מהווה דמות תומכת המעודדת פיתוח של תמיכה פנימית של המתבגר לעצמו, קבלה עצמית, אהבה עצמית, טיפוח העוצמות הקיימות בו וחיזוקם, תשומת לב ועידוד אותם חלקים "בריאים" וחיבור המתבגר אליהם, חיזוק המקום של ה"אני" ביצירת חייו, והיכולת לעשות שינויי ולעצב את המציאות ברגע שיש החלטה ומחויבות לדבר.